מצילומי העונה השנייה של "גורדון רמזי: מבשל הרפתקה" של ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק
צילום: ג'סטין מנדל, נשיונל ג'אוגרפיק
מאת: ג'יל ק' רובינסון
איך לבשל פיראנה? גורדון רמזי מדבר על הכישורים שלמד במסעותיו הטלוויזיוניים
עם חזרת התוכנית לעונה חדשה, השף המפורסם מדבר על מסעות בעקבות פלפל בהודו,
רכיבה על שוורים באינדונזיה וטיולים בעידן שלאחר הקורונה!
השף גורדון רמזי מרגיש כצפוי בנוח במטבח. אבל תוכניתו הפופולרית, "גורדון רמזי: מבשל הרפתקה" בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק, מוכיחה שהשף עטור כוכבי מישלן מיומן גם בטרקים ביערות גשם מרוחקים ובגלישת צוקים בחיפוש אחר רכיבים אקזוטיים. עם תחילת עונה 2 של הסדרה, הצופים יוכלו להצטרף אל גורדון במסעותיו מקראלה שבהודו ועד לואיזיאנה הכפרית, כשהוא נותן למקומיים לשמש כמדריכים וכמורים שלו לבישול.
ג'יל ק' רובינסון שוחחה עם רמזי, בעת שהסתגר עם משפחתו בביתו שבאנגליה בזמן משבר הקורונה. הוא סיפר על תקוותיו למסעות בעתיד, ועל הלקחים לחיים שלמד ועל ההרפתקאות שעבר במהלך צילומי עונה 2 של התוכנית "גורדון רמזי: מבשל הרפתקה", שתעלה לאוויר ביום ראשון, 6 לספטמבר בשעה 21:00.
כיצד ישתנה האופן שבו אנשים מטיילים בעולם אחרי מגפת הקורונה?
כרגע הבטיחות קודמת לכול. אבל לא נוכל לוותר לעולם על ההתרגשות והסקרנות שכרוכים בטיולים – זה דבר חשוב ביותר. אנחנו צריכים לטייל בעולם ולהמשיך לצאת להרפתקאות מדהימות, מפני שיש משהו עוצר נשימה כשאנחנו חושפים את עצמנו למקומות חדשים. זה עניין של זמן וכוח רצון, אנחנו צריכים להחזיר לעצמנו את תחושת האמון ההדדי. אפשר לעשות את זה בקלות באמצעות אוכל: כשחולקים פת לחם, מכירים תרבותות אחרות וחולקים את ההתרגשות שבהרפתקה ובמסע.
במהלך הצילומים בקאנור שבהודו, גורדון רמזי והשפית שרי באלה טועמים מיץ קוקוס מקומי טרי.
צילום: ריטאם בנרג'י, נשיונל ג'אוגרפיק
במהלך חיפוש אחר הרפתקאות חדשות, איך אתה מתמודד עם אירועים בלתי צפויים?
אני אוהב להתמודד עם דברים בזמן אמת. במהלך צילומי התוכנית, אני לא אוהב לקבל תדרוך מפורט מראש. אני צריך להיכשל כמה פעמים לפני שאני מצליח לעשות את הדברים כמו שצריך. כשניסיתי לאחוז בשני שוורים, כשגלשתי בבוץ בשדה אורז באינדונזיה, זה דרש מספר ניסיונות. אבל עכשיו בכל פעם שאני מסובב את ההגה במכונית, אני לא יכול להפסיק לחשוב איך "נהגתי" בשוורים בשדות האורז. אני אוהב להיזכר איך נראו חיי במהלך צילומי העונה הראשונה, אבל למען האמת אני מאושר יותר במקום הזה מפני שהכול קשור לאוכל. אולי אני בולט וחריג בשטח, אבל אני אוהב את זה ואני מרגיש בנוח בסביבה הזאת.
יצא לך להשתמש בניסיון שצברת במסעותיך בזמן שאתה תקוע בבית?
השתמשתי בחלק מהטכניקות שלמדתי במסגרת מסעותיי, כמו צורת החיתוך של דגי פיראנה שחורה שלמדתי בגיאנה. אבל השתמשתי בדג בס מחופי קורנוול – חתכתי אותו לשניים ופתחתי אותו, צליתי אותו על המנגל והוספתי קצת לימון. להעביר את הידע הזה לבן שלי שבועות ספורים בלבד אחרי שעשיתי את אותו הדבר בג'ונגל היה חוויה מדהימה. בלי סירים ומחבתות, בלי שמן זית, בלי קולפן לגרידה, בלי פלפלים חריפים, וזכינו ליהנות מהדג הזה בדרך שונה מהרגיל על רקע השקיעה.
גורדון רמזי (מימין) והשף דלוון אדמס (משמאל) מקשיבים לתגובות הסועדים על המנות שלהם בגיאנה.
צילום: ג'סטין מנדל, נשיונל ג'אוגרפיק
לאן אתה רוצה לנסוע אחרי שהמגפה תשכך?
דרום אמריקה היא היעד הבא שלי. ברזיל וארגנטינה, למשל. האוכל הבריא שלהם, ושיטות הצלייה והשימור שלהם, ממש מרגשים אותי. ואל תשכחו להוסיף לזה טיפוס הרים הרפתקני במקומות נידחים.
היו יעדים שהפתיעו אותך?
ביקרתי בהודו בעבר, וחשבתי שהיכרותי עם המקום תפחית ממידת ההתרגשות שלי. אבל בקראלה, הבנתי מחדש איך ההיסטוריה והתרבות המקומית משפיעות על חשיבות הפלפל השחור בחייהם של תושבי האזור. להיכנס לג'ונגל כדי לקטוף פלפלים מהעץ ולבשל איתם מספר דקות לאחר מכן היה חוויה עוצרת נשימה. כמו התחלה של מסע, זה גורם לך להבין איך אבני הבניין הונחו זו על גבי זו במרוצת השנים הזמן ויצרו את המוניטין האזורי. כל הדברים האלה מדגישים מחדש את החשיבות של שימוש ברכיבים מקומיים טובים. אין דבר טוב יותר מאשר לטעום את האוכל המקומי ביעד שאתה נמצא בו.
למה הצופים יכולים לצפות בפרקים החדשים של "גורדון רמזי: מבשל הרפתקה"?
בעיניי, העונה השנייה היא כמו העונה הראשונה – אבל על סטרואידים. העלינו את הרף מבחינת היעדים וההרפתקאות. התוכנית קצת יותר מחוספסת, היינו שאפתנים. לדוגמא, הצילומים בגיאנה נעשו באחד מאזורי הג'ונגל העמוקים והמרוחקים ביותר שהייתי בהם אי פעם. קפיצה ממסוק למים שורצי כרישים בדרבן, דרום אפריקה; דיג באמצעות רשתות בהודו; וצלילה בטסמניה – כל זה היה מאתגר למדי. אבל כשהחלטנו ללכת צעד אחד קדימה בעונה הזאת, הגענו לתובנות מעמיקות הרבה יותר ולרמה חדשה של סכנה.
מה למדת במהלך הצילומים העונה?
אחד הדברים העיקריים ששמתי לב אליהם הוא ההתמודדות של קהילות עם מינים פולשים. האנשים שגרים ביעדים שביקרנו בהם מבינים את היקף ההרס שהם עלולים לגרום לסביבה, כמו הנוטריות בדרום לואיזיאנה שפוגעות במערכות השורשים של הצמחים והורסות את שטחי הביצות. לא היה קל להכניס את הנוטרייה לתפריט שלנו, למרות שהיא טעימה מאוד, מפני שהמקומיים מכנים אותה "עכברוש ביצות".
בגיאנה, היה מדהים לראות את השימוש בכל מה שנמצא תחת הרגליים ומסביב בג'ונגל – לראות איך אנשים לא מבזבזים כלום וצדים רק את מה שדרוש להם לאותו יום. הייתי צריך להתאמן על על ירי חיצים עם הקשת החדשה שלי לפני שיצאתי לציד, כי אתה לא יכול להרשות לעצמך לבזבז חיצים שהוכנו בעבודת יד וחיוניים להישרדות. ההרפתקנות והרצון ללמוד על המנהגים המקומיים בכל המקומות האלה עוזרים לי להבין את כל אחד מהיעדים בצורה טובה הרבה יותר.
